שנות ה-50 מצנע לשגשוג

תחילת שנות ה- 50 עמדו גם בסימן המאמצים לחידוש היצוא ולהרחבתו. הקשיים נבעו בעיקר מכך שכמויות התוצרת הקטנות התפצלו למינים רבים, מה שלא הצדיק חכירת אניות מיוחדות להובלה מהירה. בנוסף קנתה תנובה מהמשקים במחירים קבועים והתמורה בחו"ל התבררה רק כעבור זמן ממושך מידי. נסיונות הייצוא המחודשים כללו לראשונה ביצים ופרחים, שני ענפים שהיצוא שלהם גדל מאד בשנים הבאות. ניתוק הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל לברה"מ ב-1952 הביא להפסקת יצוא הבננות לשם, שעמד על כמה מאות טונות כל שנה. לאחר חידוש היחסים נשלחו עוד כמה מאות טונות, אולם זמן קצר אח"כ נפסק היצוא לברה"מ כליל.
במהרה הבינה תנובה כי אפשר יהיה לפתח את היצוא רק ע"י ייצור לשם ייצוא, ולא בשיטת ניצול עודפי התוצרת המקומית, וכי לשם כך עליה לרתום לעניין גם את הממשלה. ב-1957 הוקמה החברה ליצוא חקלאי "אגרקסקו", בבעלות שלושה שותפים ראשיים: משרד החקלאות, המחלקה להתיישבות של  
להמשך הכתבה>> 2 | 1 | 

הסוכנות היהודית ותנובה. עם יסוד אגרקסקו העבירה אליה מחלקת היצוא של מרכז תנובה את כל העניינים שבטיפולה וחיסלה את פעולתה. עם השנים עברה הבעלות על אגרקסקו לידי תנובה, מועצת הצמחים וממשלת ישראל, שבכוונתה להפריט את החברה בשנת 2007.
 
2 | 1 |