1935- 1926 עשור ראשון

בעשור הראשון לקיומה התמודדה תנובה עם אתגרים רבים של מוסד בראשית דרכו. כלפי פנים היה עליה להפוך שלושה מחוזות מתחרים (חיפה, תל אביב וירושלים) לגוף שיווק אחד, ולקבוע את העקרונות על פיהם יפעל. כלפי חוץ נאבקה תנובה על מקומה כמשווקת תוצרת חקלאית, בעיקר של חלב, בשוק רווי מתחרים, שהצרכנים בו שומרים על נאמנות גבוהה לספקים המוכרים להם.
היישוב הוותיק היה רגיל לקנות את תוצרתו ממחלקי החלב הקבועים שלו, שסיפקו לו תוצרת גרמנית וערבית, או ישירות מהיצרנים הערבים שהגיעו עם עיזיהם עד פתחי הבתים, חלבו בו במקום ומכרו תוצרת טרייה. ראשי תנובה נהגו לפקוד את הבתים, במטרה לשכנע את הצרכנים לקנות מתוצרתם ולתמוך במפעלם הציוני. זוסיה מנדלבלט, מנהלה הראשון של תנובה חיפה, נכנס פעם לביתה של גב' ויצמן, אמו של נשיא המדינה הראשון, וניסה לשכנעה שתקנה חלב תנובה במקום החלב שקיבלה מהמחלק הגרמני. גב' ויצמן ענתה לו באידיש עסיסית: "אדם  
להמשך הכתבה>> 3 | 2 | 1 | 

צעיר, זה זמן רב שאני מנהלת רומן עם מחלק החלב. אנא, אל תדחוק עצמך ביני לבינו...". כשבאו לשכנע את מנחם אוסישקין, יו"ר הנהלת קק"ל ומראשי ההנהגה הציונית, לקנות תוצרת תנובה השיב: "עבורי כל היהודים שווים, גם מחלק החלב הוא יהודי". תושבי השכונות הדתיות מצידם, חשדו בכשרות התוצרת, והעדיפו לקנות חלב ממחלקים שומרי מצוות.
ב- 1931 החלה ההתאוששות הכלכלית בארץ עם ראשית העלייה החמישית ממערב אירופה. היתה זו עלייה של אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, שהביאו איתם הון ניכר. עולים אלה חיפשו תוצרת חקלאית איכותית, והיו צרכנים נאמנים של תוצרת תנובה. בעקבות עליית הביקוש התרחב הייצור, תנובה התחזקה ואף החלה בהקמתו של שוק סיטונאי ראשון לתוצרת חקלאית בת"א.
כדי להרחיב את השיווק ולשפר את השירות לצרכניה, יצרה תנובה קשר עם חנוונים ובעלי מזנונים בארץ, שפתחו והחזיקו על חשבונם את מזנוני תנובה. בתחילה סיפקו המזנונים רק תוצרת  
להמשך הכתבה>> 3 | 2 | 1 | 

חלב, ובהמשך הוסיפו תוצרת אחרת וגם ארוחות קלות. בסוף העשור הראשון שלה כבר הפעילה תנובה יותר מ-90 מזנונים ברחבי הארץ.
 
3 | 2 | 1 |