שנות ה-50 מצנע לשגשוג
1953: מחסן פירות וירקות.
מושבי העולים
ראשית שנות ה-50 בארץ עמדו בסימן תנופת התיישבות חקלאית אדירה. תנובה, שתיפקדה כשר החקלאות והאספקה בימים שטרם קום המדינה, לקחה חלק מרכזי בקידום תנופת התיישבות זו, שבסוף העשור היוותה כשישים אחוז מכלל ההתיישבות בארץ. מלבד התנאים האובייקטיביים הקשים (שני חורפים קשים ואז שנת בצורת בתחילת העשור), מחסור במטבע זר לקניית ציוד ועוד סבלו מושבי העולים מקשיים נוספים שהבדילו אותם מההתיישבות הוותיקה. רוב העולים לא עסקו קודם בחקלאות, וכשיבול כלשהו לא הצליח או שמחירי התוצרת ירדו עקב טיבה או בשל משבר עודפים, נטו חלקם לעזוב את החקלאות. רעיון הקואופרטיב והשיווק המשותף היה זר לרובם, ותנובה עמדה בפני אחד מאתגריה הגדולים בכל שנות קיומה. מדריכים נשלחו למשקים החדשים, מחלקה מיוחדת לטיפול בעניינם הוקמה במרכז תנובה, הוראות מקלות ניתנו לכל הסניפים ותוצרתם זכתה להעדפה. בשנת 1956 הוקמה "החברה לקניית תוצרת בהתיישבות חדשה" ע"י משרד
להמשך הכתבה>> 2 | 1 |
להמשך הכתבה>> 2 | 1 |