הסיפורים

ההתפתחות המואצת של רשת ההיפרשוק של תנובה בתחילת שנות ה- 80 (למעלה מ-20 חנויות), חידדה את הצורך לתת מענה גם לאוכלוסיה נטולת רכב, שלא יכלה להגיע לסניפים בפאתי הערים. חנויות "מזון מן הקיבוץ והמושב" הוקמו בתוך הערים עצמן, תוך שהן עושות שימוש במשאבים הקיימים (חנויות ועובדים) ושמות להן למטרה לשווק במיוחד מוצרי בשר מעובדים שהתפתחו מאד בשנים ההן. בשיאה מנתה רשת החנויות 20 סניפים ברחבי הארץ, מתוכן שמונה חנויות בצפון. תמהיל המוצרים בחנויות היה 70% לבשרים למיניהם, 23% שימורים, יינות, גלידות ופירות יבשים ו-7% מוצרי חלב.
רשת החנויות נוהלה בצורה מרכזית ע"י מרכז תנובה בת"א, אלא שקשיי הפעלה מול הזכיינים והצורך בפיקוח צמוד שלא צלח הובילו לסגירתן.