ענף החלב

פעלה בין השנים 2002 - 1953.בשנת 1953 נחנכה בת"א מחלבה חדשה, שבהקמתה איחדה שתי מחלבות ישנות שפעלו עד אז בדרום העיר, ברחובות העלייה וסלמה. גלי העלייה הגדולים של ימי קום המדינה והגידול העצום בהיקפי הייצור הובילו להחלטה על בנייתה של מחלבה חדשה, במיקום אידאלי לאותם הימים, על פרשת דרכים בין ת"א לר"ג. על אף שרב המכונות במחלבה החדשה יובאו מאירופה (ציוד ישן מהסניפים שנסגרו כמעט ולא הועבר), תחילת הדרך היתה מלווה בקשיים. קבלת החלב נשארה מסורבלת, שכן עדיין הובל בכדים, בזמן שרחיצת הכדים התקדמה בזכות מכונת שטיפה מיוחדת. תהליכי הפיסטור, הייצור והאריזה של מוצרי המחלבה הבסיסיים בתחילת דרכה, כללו עבודה גופנית מאומצת, ובקרת האיכות היתה גם היא בחיתוליה.
כעבור שנים ספורות מפתיחת המחלבה, ביקרו בה מומחי יוניצ"ף, קרן הסיוע לילדים של האו"ם. בדו"חותיהם כתבו כי "מחלבת ת"א היא המפעל לתעשיית חלב המודרני והמצויד  
להמשך הכתבה>> 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | 

בציוד המשוכלל ביותר בכל המזרח התיכון". אנשי הקרן תמכו במפעל החלב לילדי בתיה"ס בארץ, ושאיפתם לספק לילדים חלב היגייני לצד התרשמותם החיובית מתנובה הובילו להשקעתם במחלבותיה. ההסכם בין מרכז תנובה ובין יוניצ"ף יצא לפועל ב-1955 והוביל לחידוש גדול במחלבה מילוי חלב מפוסטר בבקבוקים במקום בכדים, ששווק כך עד המעבר לשקיות ניילון בתחילת שנות ה-70. חידוש נוסף בתנובה, שהחל במחלבת ת"א, היה יצור הקוטג' שהחל ב-1962. הרעיון למוצר החדש יובא לארץ ע"י ישראל שטאובר, סגן מנהל המחלבה, שיצא עם משלחת לארה"ב כדי ללמוד בקרת איכות, טעם שם את הקוטג' המקומי והחליט לעלות אותו לארץ בגירסה מקומית.
ב- 1967 נעשה במחלבות ת"א וי"ם ניסוי למילוי חלב ושוקו בשקיות במקום בבקבוקים. 3 מכונות מילוי חדשות הוכנסו למחלבה, וכבר באותו הקיץ עברו הסבה לא צפויה עם פתיחת מלחמת ששת הימים. כשהגיעו חיילי צה"ל לתעלת סואץ הסתבר שלא הוכנה עבורם אספקת מים,  
להמשך הכתבה>> 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | 

ושקיות החלב החדשות של תנובה עברו הסבה לשקיות מים, בנוסף למיכליות החלב שעברו הסבה אף הן ונשלחו לחזית הדרומית. בתחילת שנות ה-70 הופסק השימוש בבקבוקים וכל חלב השתייה נארז בשקיות. בהמשך העשור פיתחה מחלבת ת"א מוצרים רבים, כשלצד ייצור חלב שתייה התמחתה גם בייצור מעדנים (הכנסת פרילי ויוגלי ע"פ טכנולוגיה שוויצרית), יוגורטים, גבינות רכות וקוטג'.
בשנות ה-70 עברה תנובה לעקרון פעילות של ריכוז והתמחות בייצור סוג תוצרת אחת בכל מחלבה, כשעד אז כל מחלבה ייצרה כמעט את כל סוגי התוצרת (להוציא את מחלבת תל יוסף שעסקה בייצור גבינות קשות). כשנחנכה מחלבת רחובות החדשה ב- 1982, הופסק ייצור חלב השתייה בת"א והועבר אליה. בשטח שהתפנה במחלבת ת"א הוקם מערך חדש לייצור גבינות רכות וקוטג'.
באמצע שנות ה-80 הוכנס למחלבה נושא ה- G.M.P תו תקן בינלאומי למפעלים העומדים בדרישות האיכות הגבוהות ביותר. בתחילת שנות ה-90 קיבלה מחלבת ת"א,  
להמשך הכתבה>> 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | 

כמו שאר מחלבות תנובה, את התו. ב-1995 קיבלה המחלבה את תו התקן הבינלאומי ISO 9000.
בשנות ה-90 החליטה תנובה לחזק את אחיזתה בתחום המעדנים והיוגורטים המיוחדים. חברת אמי השוויצרית נבחרה להתקשרות עם מחלבת ת"א, היחידה מבין מחלבות תנובה בעלת ניסיון בשילוב פרי במוצרי חלב. המותג אמי הושק בקיץ 1997 ותוך שנתיים הכפיל את כמות הייצור.
במסגרת אסטרטגיית שיווק חדשה של תנובה, הוחלט בסוף שנות ה-90 על שינוי מותג היוגורט עם הפרי, לטובת מותג משותף לתנובה ולחברה בינלאומית, גדולה ומוכרת. החברה שנבחרה היתה יופלה, והתחזיות הגבוהות לתחילת הייצור הוכפלו חיש קל, כשהסתבר שהביקוש עלה על כל דימיון.
בעקבות אסטרטגיית המחלבות המתמחות של תשלובת החלב של תנובה, התקבלה בשנות ה-90 ההחלטה על סגירת מחלבת ת"א והעברת חלק מעובדיה ומקווי הייצור שלה למחלבת אלון תבור החדשה. ביצוע ההחלטה נדחה בכמה שנים, עד לסגירת המחלבה ב- 2002, יובל  
להמשך הכתבה>> 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | 

שנים לאחר פתיחתה.
 
5 | 4 | 3 | 2 | 1 |